משרד עורכי דין גיא שדה ושות' מתמחה בדיני צבא כדלהלן;

 

  • ייצוג בוועדות בריאות ( 21 נפשי / 24 רפואי).
  • ליווי בהליכי פטור משירות ביטחון חובה ע"פ נסיבות החייל (נפשי/ רפואי/ אי התאמה/ סטטוטורי). 
  • ייצוג עריקים / נפקדים / משתמטים / משתמטי בקו"ם / עבירת עריקה.
  • ייצוג חיילים בעבירות תעבורה/ סמים / אלימות / רכוש.
  • "רישום מופחת" מכוח סעיף 63 לחוק השיפוט הצבאי. 
  • ייעוץ הסברה והדרכה מול וועדות הצבא השונות.
  • ייצוג משפטי מול יחידות מיט"ב/ מקרפ"ר / ברה"ן / ירפ"א/ פרקליטויות/ מדור ביקורת/ מדור תנועה / מדור תנופה.
  • הסדרת מעמד בצה"ל (בארץ / בחו"ל)
  • עסקאות טיעון.
  • דחיית שירות סדיר / מילואים.
  • ביטול שירות מילואים פעיל (שמ"פ).
  • קבלת מעמד "בן שליחים" / "בן מהגרים" לשוהים בחו"ל או היוצאים את הארץ.
  • ייצוג בתיקי פטור סטטוטורי מכוח סעיף 39-40 לחוק שירותי ביטחון - נישואין/ הריון/ הווי דתי/ לאום/ מצפון.
  • תביעות נגד משרד הביטחון (נכי צה"ל).
  • ייצוג בכל ערכאות השיפוט צבאי.

 

 

פטור מחובת שירות ביטחון בצה"ל, אימתי? 

 

עו"ד גיא שדה

פורסם בעיתון גל גפן, גליון 1075 , 16.1.2014

 

ככלל, חובת שירות ביטחון בצה"ל חלה על כלל אזרחי המדינה. סעיף 13 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986 מעניק למפקד לשכת הגיוס או סגנו את הסמכות לפקוד בצו כל מועמד עת הגיע לגיל 18. ברם, מרבית המתפקדים אינם יודעים כי סמכות זו אינה שבחובה אלא סמכות שברשות. היינו, לפוקד אין חובה לעשות כן.

 

לפקוד יש הזכות להציג בפני הפוקד את נסיבותיו האישיות מחד ונסיבותיו שבחוק מאידך אשר בגינן מתבקש הפוקד שלא לעשות שימוש בסמכותו שברשות.

 

כך למשל, נישואין, הריון, עבר פלילי, בעיות רפואיות, בעיות נפשיות, אידיאולוגיה שבדת, אידיאולוגיה שבמצפון, מצבת כוח אדם בצה"ל ועוד.. הם רק חלק מהטעמים שבגינם יכול הפקוד לקבל פטור לאלתר משירות ביטחון.

 

דא עקא, בשנים האחרונות הגשת בקשות לפטורים על ידי מועמדים לשירות ביטחון, בין אם מוצדקות ובין אם לאו, הפכו לדבר שבשגרה, מה שיוצר נטלים ועומסים בלתי מבוטלים על יחידת מיט"ב, היחידה המטפלת במועמדים לשירות ביטחון.

 

אשר על כן, הדבר משמש רועץ אינהרנטי ליחידת מיט"ב שלא תמיד מצליחה "לאתר" את אלו אשר באמתחתם נסיבות אמתיות המצדיקות מתן פטור, ומגייסת בשוגג גם פקודים אשר אינם כשירים אובייקטיבית לשירות ביטחון בצה"ל.

 

פקודים אלו, כבר חיילים, מאבדים מוטיבציה לשירות סדיר חיש מהר, מרגישים אבודים, מתוסכלים, הופכים מעיבים על המערכת הצבאית ולא מן הנמנע כי הסתגלותם לשירות תהפוכנה לבלתי אפשרית. מקרי העבר יעידו גם יעידו כי תסכולם של חיילים אלו פיתח אצלם, למצער, מחלת נפש המאופיינת בדיכאון, חרדה, הדרת שינה, חוסר ביטחון, הסתגרות, אי שקט פנימי, חוסר תיאבון, חיוורון ועוד.

 

מניסיוני העשיר בדין הצבאי, אציע כי אלו הסבורים כי בנסיבותיהם האישיות יש כדי שכנוע לפטור ובידם ראיות שבכתב כגון חוות דעת סוציאלית, חוות דעת פסיכיאטרית, חוות דעת רפואית, אישורי רווחה, מצוקה כלכלית, רישום פלילי, תעודת נישואין, אישור הריון, אישור לימודי ישיבה / מדרשה, רכישת מקצוע והצטיינות בספורט ייוועצו בעורך דין הבקיא בדין הצבאי אשר לבטח יגדיל סיכוייהם לשטוח נכונה טיעוניהם וממצאיהם בפני יחידת מיט"ב.

 

עוד אוסיף, כי יש שהפניה לעורך הדין תעשה בטרם הגעתו של הפקוד למועד גיוסו, אחרת, הליך קבלת הפטור הופך מורכב יותר סבוך יותר ואף יקר יותר.

  

 

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לו.

הכותב הינו עו"ד גיא שדה המתמחה בין היתר בדיני צבא.

לייעוץ והכוונה ללא תשלום וללא התחייבות ניתן ליצור קשר

דיני צבא​